אנו רגילים לצירוף "עריכה לשונית", אך אולי עלינו לומר "עריכת לשון"?
מה בעצם ההבדל?
הצירוף "עריכה לשונית" הוא צירוף של שֵם (עריכה) ותוארו (לשונית). כמו: ארוחה בשרית, שוקולד מתוק, ילד נמוך.
כנגדו, הצירוף "עריכת לשון" הוא צירוף של שֵם (עריכה) ועוד שֵם (לשון). צירוף של שני שמות נקרא צירוף סמיכות. בצירוף סמיכות, פעמים רבות השם הראשון משתנה מעט (עריכה>עריכת; חֶדֶר>חֲדַר).
מה בעצם ההבדל בין צירוף של שם ותוארו (עריכה לשונית) ובין צירוף סמיכות (עריכת לשון)?
בספרי, קיצור שולחן עורך, הקדשתי לזה דיון די מקיף. אביא כאן בקצרה את העיקר:
בצירוף שם ותוארו, המילה השנייה מתארת את המילה הראשונה (ועונה לשאלה: איזה סוג?). למשל: ילד נמוך.
בצירוף סמיכות המילה של נמצאת ברובד התאורטי בין שתי המילים. למשל: חֲדַר המורים = חֶדֶר של המורים.
מסיבה זו, "הנשיא הסיני" הוא נשיא מסוג סיני ולאו דווקא הנשיא של סין. לכן נדייק: נשיא סין = הנשיא של סין.
בעבר נהגו לומר "אפריקה הדרומית", "אפריקה הצפונית", כאילו יש שתי אפריקות, אחת מסוג דרומי והאחרת מסוג צפוני. כיום מקובל, בצדק, לדייק: "דרום אפריקה", "צפון אפריקה". הדרום של אפריקה, הצפון של אפריקה.
מְתַקני לשון העירו שמכיוון שהעריכה עוסקת בלשון, אז יש כאן "של" ברובד התאורטי: עריכה של הלשון. ולכן המליצו: "עריכת לשון". מצד שני, רות אלמגור־רמון, שתרמה את המבוא לספרי, כתבה שאין לה שום בעיה עם הצירוף "עריכה לשונית", כי מדובר בעריכה מסוג לשוני, בניגוד לעריכה מסוג אחר. כלומר זו עריכה שמתמקדת בענייני הלשון.
למסקנה: במקרה הזה אין פסול בשתי הצורות: "עריכת לשון" (עריכה של הלשון) או "עריכה לשונית" (עריכה מסוג לשוני).